רשת הברק: תשלומי ביטקוין מהירים וזולים
רשת הברק (Lightning Network) היא פתרון שכבה שנייה המאפשר תשלומים מהירים וזולים בביטקוין, ללא צורך באישור של צד שלישי וללא המתנה לאישור בבלוקצ'יין. היא פועלת על גבי רשת הביטקוין, שמאחסנת עותקים רבים של כל הפעולות שבוצעו אי פעם. בניגוד לפעולות הרגילות שמתבצעות על הבלוקצ'יין וכוללות עמלות רשת קבועות והמתנה ארוכה לאישור (10 דקות לערך), רשת הברק מאפשרת ביצוע פעולות רבות בשכבה שנייה, מחוץ לרשת הבלוקים עצמה, מה שמאפשר להרחיב רשת התשלומים של ביטקוין ולהוזיל את הפעולות, שכן עמלת הפעולה אינה קבועה, אלא משתנה בהתאם לסכומה.
כדי לבצע תשלומים באמצעות רשת הברק, יש לפתוח ערוץ תשלום. לשם כך, יש להעביר סכום מסוים של ביטקוין לכתובת ייחודית. העברה זו נכנסת לבלוקצ'יין ומאושרת ולאחר מכן ניתן לבצע התחשבנויות דרך הערוץ שפתחנו ללא צורך בעדכון של רשת הבלוקצ'יין. רשת הלייטנינג אמונה למעשה על ניתוב התשלומים בין הערוצים השונים ועל ההתחשבנות בתוך הערוצים שברשת. מטרת הרשת, כאמור, היא לאפשר מספר רב של פעולות מהירות בסכומים קטנים ולאפשר שימוש נרחב יותר מבלי להעמיס על השכבה הראשונה, הבלוקצ'יין, של רשת הביטקוין. עם סיום השימוש בערוץ ניתן לשדר פעולה נוספת בחזרה לבלוקצ'יין, זאת על פי המאזן האחרון שבין הערוצים השונים. אופי הניתוב של רשת הלייטנינג לא מחייב פתיחת ערוץ מול כל אדם ו/או גוף שמולו אנחנו רוצים לבצע פעולות, אלא מאפשר לנו להתחבר לערוץ מרכזי או מספר ערוצים שדרכם תנותב הפעולה. מאפיין זה ביכולותו לייצר אפקט רשת נרחב של ניתוב פעולות ברמה בינלאומית מהירה הכוללת את רוב הפיצ'רים המרכזים והחשובים של ביטקוין.
הארכיטקטורה הטכנולוגית של רשת הברק היא שונה מזו של ביטקוין אבל מהותה פשוטה להבנה. נניח שפלוני רוצה לקנות סים כארד מאלמוני ושניהם רוצים לבצע את הפעולה בביטקוין, אולם עמלת הרשת היקרה של ביטקוין לצד ההתרגשות שלהם להיות חלוצים בשימוש ברשת הברק מובילה אותם לבחור דווקא ברשת זו. ראשית, עליהם לפתוח ערוץ לייטנינג. בהנחה והם טכנים יש לנו מדריך המפרט בדיוק איך לפתוח ערוץ משלך. במידה ולא, זה נורא, ובדיוק בשביל זה ישנם ארנקים שיעשו את זה בשבילך.
אחרי שפתחנו ערוץ, בין אם בנינו צומת לייטנינג בעצמנו ובין אם נעזרנו בשירותי ארנק, נוכל להעביר ביטקוין ברשת הברק. דורש התשלום יכול לשלוח בקשת תשלום בצורה של ברקוד לתשלום אותו נסרוק והפעולה תתבצע באופן מיידי ובעמלה נמוכה כאחוז קטן מגובה הפעולה. את ייתרת הביטקוין שנעלנו בערוץ נוכל לשלוח במועד מאוחר יותר או לסגור את הערוץ ולחזור לרשת הבלוקצ'יין לפי היתרה האחרונה שבא נסגר הערוץ.
כאמור, הארכיטקטורה של רשת הלייטנינג היא שונה בתכלית מזו של השכבה הראשונה של ביטקוין והיא דורשת מהארנק להיות מחובר לאינטרנט בזמן התשלום. שוני מהותי נוסף הוא מודל האבטחה של רשת הלייטנינג המבוסס על ענישה, כך שמי שינסה לשדר פעולה לא תקינה מסתכן באובדן מלא של הכסף בערוץ שלו. מנגנון זה שומר מפני תוקפים שישדרו פעולות לא תקינות או ינסו לעשות שימוש חוזר בכסף שהם כבר בזבזו וכך נשמר מאזן תקין בין הערוצים השונים.
לסיכום, רשת הלייטנינג היא בעצם שכבה שנייה ע"ג הרשת של ביטקוין שעובדת באופן שונה ומאפשרת תשלומים מהירים וזולים ומיועדת עבור סכומים קטנים ויומיומיים. אופי הניתוב ברשת, מודל האבטחה, מודל העמלות ומודל הפרטיות ברשת שונים מאלו של רשת הבלוקצ'יין ויש להם ייתרונות וחסרונות שונים. רשת הלייטנינג התחילה למעשה להתפתח איפשהו באיזור 2018, והשימוש בה עולה ככל שעובר הזמן. עדיין קיימים אתגרים רבים עבור הרשת אבל מעל כל האתגרים הטכנולוגים והרגולטורים עדיין מרחפת שאלת הביקוש לשימושיות בביטקוין כמטבע וכאמצאי חליפין. כאשר הנרטיב השולט הוא שביטקוין הינו השקעה ספקולטיבית או שמטרתו היא לשמר ערך ולא להעביר ערך, קיימת השאלה האם בכלל צריך שכבה נוספת שתאפשר העברות של סכומים קטנים. התשובה לכך היא מורכבת עד כדי להצדיק מאמר נפרד, אבל בשורה אחת ניתן לומר שאם לא תיהיה שימושיות לביטקוין כמטבע לא תיהיה לו הצדקה כלל. ההסבר לכך בפשטות הוא שללא פעולות ברשת הבלוקצ'יין לא יהיה תמריץ לכורים להמשיך לכרות ביטקוין ומודל האבטחה שלו לא יחזיק בטווח הארוך. ישנם אלו הגורסים אחרת ובמאמר הבא אנחנו נצלול לעומק הטיעונים השונים.
עד אז תפתחו ארנק לייטניג – ידע זה כוח ובמיוחד שהוא מגיע עם כסף בערוץ.