כיצד יתנהג ביטקוין בעת משבר?
מאת גיא ארמוני
הקדמה
הדיון על ביטקוין, הצלחתו, כישלונו או ערכו הריאלי סטה ממסלולו. על מנת להבין את מהפכת הביטקוין לעומקה חייבים ראשית לצלול אל תוך מחילת הארנבת של הכלכלה העולמית ולהבין מספר עקרונות פשוטים במהותם ובלתי נתפסים בהשפעתם על אורח החיים של כולנו.
כסף הוא אחד המניעים המרכזיים להתפתחותה של האנושות. ההיסטוריה הפיננסית מלאה בתהפוכות ובאפיזודות של מאניה ודפרסיה והאבולוציה של המערכת הפיננסית מפתיע אותנו כל פעם מחדש. בתרבות המקראית הונהג מודל שבו קיים היצע כסף מוגבל שערכו נשאר קבוע (באופן יחסי) לצד עידוד הלוואות ללא ריבית ושמיטת חובות כל שנה שביעית.
זהו מודל רחוק מאוד מהמודל המונהג היום וקצרה היריעה מלהכיל את התמורות התרבותיות-כלכליות–מוניטריות, דמוגרפיות וגיאופוליטיות מאז שיצאנו ממצרים ועד ששועבדנו לבנקים. לכן, סיפורנו יתחיל במאה ה-20.
במשך שנים רבות היה נהוג “תקן זהב” שהגביל את הנפקת השטרות לערך הזהב שהיווה את בסיס הכסף. אמנם, אילוצים גיאופוליטיים-כלכליים במאה ה-20 ערערו את המדיניות המוניטרית של תקן הזהב עד שהיא בוטלה לחלוטין בשנת 1971 ומאז ביטול הונהגה שיטה מוניטרית חדשה שבה המערכת הבנקאית אחראית על ייצור כסף שערכו נקבע מתוקף חוק (כסף פיאט).
לכל מדינה יש בנק מרכזי המנהל את המדיניות המוניטרית הפנימית שלו ואחראי על הנפקת המטבע המקומי. כאשר הבנק המרכזי מייצר כסף הוא למעשה מייצר חוב ומלווה אותו לבנקים מסחריים שמגלגלים אותו הלאה בצורת הלוואות נושאות ריבית. כך, בחסות שלטון החוק, בנקאים אפרוריים הפכו לאלכימאים על אמפטמינים (סמים ממריצים).
הגידול האקספוננציאלי בהיצע הכסף מסביב לעולם מתחבא מאחורי מילים יפות כמו עידוד צמיחה, המרצת המשק או הרחבה כמותית, אבל המשמעות שלו בפועל היא הזרמת טריליוני דולרים שבנקאות ברזרבה חלקית מנפחת עשרות מונים לחובות אשראי עצומים שמתגלגלים מיד ליד ואוספים בדרך ריביות שמגדילות את החוב ודורשות תזרים מזומנים נוסף כדי לכסות אותו. זהו מעגל חוב אינסופי!
אבל, בניגוד למה שאנשים לעיתים חשים, חוב הוא התחייבות חוזית משפטית והוא ניתן מתוך ציפייה להחזר. כלומר, אם המערכת הבנקאית נתנה השנה יותר אשראי מבשנה שעברה, זאת אומרת שישנה הנחה שקיימת יכולת לפרוע את החוב בשנה שלאחריה, בתוספת הריבית כמובן.
אבל, חוב הוא למעשה תביעת עבודה. כלומר, שעל מנת לשלם את החוב מישהו בסוף צריך לספק סחורה או שירות כנגדו. אולם, שלא כמו כסף זול שאפשר לייצר בקלות ולהלוות עד אינסוף, עבודה אנושית, שירותים, סחורות ומשאבי טבע הם משאבים מוגבלים.
אם כך, במערכת שבה עודף הכסף עולה על כוח הייצור, בהכרח ייפגע כוח הקנייה של המטבע. בניגוד לאופן שבו הציבור תופס את האינפלציה כתופעה של עליית מחירים, אינפלציה היא מדיניות מוניטרית מכוונת שבאמצעותה הממשלה יכולה לדלל את הונם של האזרחים בתהליך מתמשך המתרחש מתחת לרדאר התודעה.
כלכלה אינפלציונית חייבת לעודד צמיחה ובתוך כך מענישה את החוסכים ודוחקת בהם לצרוך או להיכנס להשקעות שלכל הפחות ישמרו עליהם אל מול האינפלציה. בנוסף, כאשר הכסף כל כך זול, אין תמריץ להיות יעיל בעבודה ושווה לקחת סיכונים.
לכן, ספקולנטיות הפכה להיות ספורט בינלאומי והיא מהווה את עיקר הפעילות הכלכלית במשק. בגלל ארכיטקטורת התמריצים המעוותת שעיצבה המערכת הפיננסית המודרנית, כמויות אדירות של אנרגיה מושקעות במרוץ עכברים שאינו מקדם את האנושות באופן יעיל. זוהי מלכודת הצמיחה, “אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת” ואת הבעיות נדחה ונמחזר כמו הלוואה – בתוספת ריבית דריבית.
בנוסף, אם זה לא הספיק, לצד מערכת הבנקאות המסורתית התפתחו בעשורים האחרונים מערכות נוספות המספקות אשראי חוץ בנקאי כחלק מהתופעה המתרחבת של בנקאות הצללים, שעמדה מאחורי המשבר הגדול של 2008 ומאז התרחבה גם לסין ולמדינות אחרות שצמאות גם הן לאשראי, וממשיכות לשפוך עוד דלק על כלכלת הגחלים הלוהטות.
מערכת הבנקאות הבינלאומית הפכה למכונת רוב גולדברג אניגמטית שסובלת מניתוק קיצוני מהמציאות. זוהי לא בעיה של מדיניות שנגיד או פקיד יכולים לפתור, אלא בעיה מערכתית שאין לה תקדים היסטורי.
אומרים שבפונקציות אקספוננציאליות האקשן מתחיל רק בסוף. אחת מתכונותיו של הגידול האקספוננציאלי היא יציאה מכלל שליטה. בעוד שצמיחה כלכלית היא רצויה וטובה, האובססיה לצמיחה בכל מחיר לא נובעת מהצורך שלנו לצרוך, אלא מהצורך של המערכת לשרוד. בהיעדר צמיחה שתדביק את מהירות הדפסת הכסף שמתנפח ברזרבה חלקית ונוסף לו אשראי יש מאין (בתוספת ריבית דריבית) הכלכלה תקרוס, פשוט לא יהיה מאיפה להחזיר את הכסף.
בעוד שצמיחה טבעית גדלה באופן לינארי ויציב יחסית, חוב (אשראי) נוטה לגדול באופן אקספוננציאלי ותנודתי.השילוב בין הדפסת כסף בלתי פוסקת, ריבית אפסית ועודף אשראי מנפח את שווקי ההון ואת בועות הנכסים מסביב לעולם ומשבר כלכלי עולמי הוא רק עניין של זמן.
אבל, ההפרעה הדו-קוטבית שממנה סובלת הכלכלה העולמית הולכת ומחמירה וכבר לא בטוח שיעזרו לה עוד תרופות או “תמריצים” – היא צריכה טיפול שורש.
ביטקוין - "הוא לא בועה הוא הסיכה"
אחרי שהבנו את הבעיה אפשר לעבור לדבר על ביטקוין.ביטקוין הוא שינוי קונספטואלי עמוק באופן שבו אנחנו תופסים כסף. ביטקוין היא רשת המבוססת על תמהיל של טכנולוגיות ובמרכזה עומד מטבע דיגיטלי המשמש כתגמול במסגרת תחרות בין כורים שמאמתים עסקאות ומאבטחים את הרשת. כל זה כדי לאפשר ביזוריות.
להבדיל מארכיטקטורת המשילות שתוארה לעיל כמערכת היררכית-ריכוזית שפועלת בחוסר שקיפות, כופה החלטות מלמעלה למטה, מעצבת את התודעה התרבותית-תעסוקתית-צרכנית ושולטת בכלכלה ובחברה כרצונה, ארכיטקטורה ביזורית כמו של ביטקוין מעצבת מערכת קבלת החלטות שטוחה, שכל חבר בה הוא שווה בין שווים ואף אחד לא יכול לשנות את החוקים לטובתו.
ביטקוין נובע מתוך תפיסת עולם שדוגלת בהתערבות ממשלתית מינימלית במרקם החברתי בכלל ובכלכלה בפרט. אי לכך ובהתאם לזאת הוא תוכנת כדי להיות מטבע דיגיטלי-גלובלי שאינו כפוף למערכת חוקים של ארגון או מדינה כזו או אחרת, ואין לו נקודת כשל אחת שעליה אפשר לדרוך. בנוסף הוא מאובטח מאוד, נוח לשימוש, בלתי ניתן להחרמה ומוגבל בכמותו (דיפלציוני).
עם זאת, עדיין לא הגענו לשינוי סדרי בראשית והאתגרים העומדים בפני ביטקוין יכולים להצדיק מסכת בגמרא. ראשית, עקומת הלימוד שלו תובענית, ארוכה ומבלבלת את רוב הציבור שממאן להבין אותו. בנוסף, ביטקוין מטיל את האחריות על הפרט לשמור ולאבטח את כספו, הוא אינו סלחני לטעויות בשליחת כסף ואינו מאפשר פרטיות מלאה. כמו כן, הוא אינו יציר המערכת הפיננסית וככזה הוא מאתגר ומאותגר במפגש עם הרגולציה באופנים שונים כגון סוגיות הלבנת הון, מעקף סנקציות, מיסוי ועוד.
אבל, שלא כמו כסף ישן, ביטקוין ניתן לתכנות. להבדיל מפתרונות שמוכתבים בהחלטה מלמעלה, הצעות ייעול בביטקוין מגיעות מלמטה וכל אחד רשאי להציע. הצעות טובות יטפסו במעלה ביקורת העמיתים ויתקבלו רק מתוך הסכמה רחבה. שיפורים רבים כבר הוטמעו בהצלחה מאז הבלוק הראשון ושיפורים נוספים בדרך.
בהיבט זה עדיין ניתן להגדיר את ביטקוין כניסוי חברתי-כלכלי ועוד מוקדם מכדי לדבר על תפקידו בכלכלה העולמית, אם כי כבר עכשיו אנחנו רואים שיש לו תפקיד מרכזי בעיצוב הכסף בעידן הדיגיטלי, כמו גם תפקיד במשחק הגיאו פוליטי בסוגיות הנוגעות לכריית ביטקוין, אכיפת סנקציות בינלאומיות ועוד. כמו כן יש לתת את הדעת כלכלה דפלציונית, שלרוב נתפסת ככלכלה שמעכבת צריכה, לא מאפשרת אשראי לעסקים או נזילות באופן כללי ומובילה למיתון ואבטלה. אבל, מצד שני, היא יוצרת מערכת תמריצים שמעודדת חיסכון, בולמת את המרדף אחרי החוב ויכולה למנוע כלכלת ג’אנק שלא מוסיפה ערך ואף פוגעת בנו ובסביבה שבה אנו חיים.
אדוארד ברנייס, אבי תורת יחסי הציבור, למד מדודו (זיגמונד פרויד) שההמון מונע על ידי דחפים לא מודעים ולכן, האמין כי אפשר וכדאי להנדס את התודעה הקולקטיבית ולרתום אותה למאמץ הייצור ההמוני שיתעל את תשוקת הציבור (ואת משאביו) לעבר צרכנות. שירותיו של ברנייס התקבלו בברכה בקרב תאגידים ופוליטיקאים, שלהם הוא עזר לייצר אמונות, דעות וצרכים מדומיינים בקרב הציבור ובכך להגביר את אחיזתם המנדטורית. המבנה החברתי-כלכלי שהתעצב באימפריה האמריקאית פרש את אדוותיו על פני ימים ויבשות והפך לנרטיב התעסוקתי-צרכני שאליו הציבור מתאים את עצמו בתהליך של רציונליזציה בדיעבד. סבלנות עדינה תפקע לאורך תיאור תוצאותיה של הפילוסופיה התעמולתית של ברנייס וריכוז הכוח הנובע ממנה, אבל הן צרובות בשגרת היומיום של העבדות המודרנית.
אולם, ארצות הברית, שהייתה פעם אימפריה ללא מתחרים, אינה נתפסת עוד ככזו. האמון במערכת הפיננסית הבנקאית הבינלאומית מתערער, הן בקרב הציבור והן בקרב מנהיגים ברחבי העולם, המבקשים לערער את עליונותה של ארה"ב ודולר האמריקאי כאלטרנטיבה המרכזית לכסף. אלטרנטיבות כמו הבריקס עשויות להיראות חדשניות, אך הן לא יותר מאשר חזרה על אותו ניגון ישן.
בתוך כך, ביטקוין מתבלט כקול חדש, אם יצליח להוכיח את עצמו כנכס ששומר על ערך שמאפשר מסחר חופשי לאורך זמן. נכון לעכשיו, ביטקוין עדיין לא שם, אך הוא בהחלט צועד בכיוון. בינתיים, בהיעדר חלופה רלוונטית למערכת השלטונית-כלכלית-בנקאית, אין בידיהם של האזרחים אלא ללבוש את האדישות המנחמת שהחזירה אותם לזרוק עוד מזומנים בקניונים. עתידם הכלכלי תלוי באומץ להמיר את האדישות במעשים – כי המשבר הבא עשוי להכות בפתאומיות, ומי שלא יתעורר בזמן עלול לשלם את המחיר.
ורגע המבחן בוא יבוא. מבחן ההתנהגות של ביטקוין בשעת משבר כלכלי עולמי יהיה מהותי. היסטוריית המשברים מוכיחה כי הציבור נוטה לחפש מקלט בביטחונות כמו זהב, שהוכיח את עצמו כשומר ערך לאורך אלפי שנים. אך עם חילופי הדורות והשימושיות ההולכת ונחלשת של הזהב כמטבע עובר לסוחר, ברור כי כסף גדול יחפש אלטרנטיבות נוספות וימצא את דרכו לכתובות ביטקוין חדשות.
אכן, כבר עתה אנו עדים לאימוץ גובר של ביטקוין, הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב גופים מוסדיים שבעבר התייחסו אליו בזלזול. כיום, מנהלי הנכסים הגדולים בעולם, כמו בלאק רוק ופידליטי שינו את האסטרטגיה שלהם ומשלבים את ביטקוין באחזקות ארוכות הטווח. זהו סימן מובהק לכך שביטקוין מתחיל לתפוס את מקומו כאלטרנטיבה כלכלית רלוונטית בשוק הגלובלי, והשפעתו רק תגדל.
ביטקוין ומשבר הקורנה
במרץ 2020 משבר הקורונה התפשט לעולם כולו, ובעוד רובנו היינו ספונים בבתינו מתוקף חוק, קרה דבר מופלא בשוק ההון. אם פרוץ המשבר, שוק המניות התרסק ואיבד עשרות אחוזים, שזה הדבר הטבעי שהייתם מצפים שיקרה כאשר הכלכלה כולה עמדה מלכת. אולם, הדבר המדהים קרה מיד אחרי כן, כשממשלת ארה"ב ואחריה ממשלות נוספות החלו להדפיס כסף בכמויות שלא נראו בעבר, וזאת "להמריץ את הכלכלה". הכסף החדש מוצא מהר את דרכו לשוק ההון ובזמן שהכלכלה משותקת, האינפלציה משתוללת, וכל בלוגר הוא מומחה להשקעות, שוק ההון פורץ שיאים חדשים.
המספרים דיברו על כך שרק בשנת 2020-2021 הודפס בערך 40 אחוז מהיצע הדולר! נתון בלתי נתפס כשלעצמו, ומשמעותו היא דילול כוח הקנייה של כל מחזיקי המטבעות. וכמו שאנחנו יודעים ולומדים בכל ספר כלכלה, הדפסת כסף גוררת אינפלציה שדורשת את העלאת הריבית. וזה אכן מה שקרה. כלומר לא רק שדיללו את ערך הכסף, אלא עכשיו נדרש הציבור לשלם יותר על ההלוואות שלו, מה שהקריס יחידיים וחברות והוביל לצמצום משמעותי בפעילות הכלכלית, בצריכה ובצמיחה. המצב הזה, שנראה כמו סטגפלציה לא יכול להישאר זמן רב ובארסנל הכלים של המערכת הבנקאית אין המון אפשרויות, והמשמעות היא שלבסוף הריבית תרד ומדפסת הכספים תחזור לעבוד.
עכשיו שוב נחזור למרץ 2020, כשמחיר הביטקוין נופל ביחד עם השוק הפיננסי כולו ומחירו נע באיזור 3000$ באותם ימים. אבל, על רקע משבר הקורונה ביטקוין לא רק שחוזר למחירו טרום הקורונה, הוא מרקיע שחקים ושובר שיאים עד שבשנת 2021 חוצה לראשונה את רף 60.000$ ואין שיחת מסדרון פיננסית שביטקוין לא מוזכר בה, אין גוף פינסנסי שלא משתהה אל מול התוצאות הללו. וכתוצאה מכך ומגורמים נוספים, גם הרגולציה מתהדקת, מתבהרת במידה מסוימת ותעודות הסל מאושרות כבר בתחילת 2024.
בינתיים, ביקום כמעט מקביל, מפגינים בקנדה כנגד חיסון הקורונה. מבלי להיכנס לסוגיות הסבוכות כשלעצמן סביב מגיפת הקורונה והמדיניות שננקטה מולה מסביב לעולם, נזכיר רק את הזכות שלנו על גופנו ואת זכותינו למחות כנגד פעולות כאלו או אחרות המבוצעות ע"י הממשל או מי מטעמו. בהקשר זה קנדה, הנחשבת לדמוקרטיה ליברלית, לא בדיוק הפגינה סובלנות אל מול המפגינים וניסו לחסום כל דרך אפשרית לעצור את המימון, התרומות והגיוסים שהגיעו לקבוצת המוחים עד שאלו פנו לביטקוין ולמדו כיצד להשתמש בו על מנת לממש את חופש הביטוי, חופש ההתאגדות וחופש ההפגנה שלהם.
שני הסיפורים הללו שסופרו בצל הקורונה, הם חלק מסיפורו הגדול של ביטקוין שפועל כפרוטוקול קוד פתוח, ללא גוף מנהל ופשוט נמצא שם לכל מי שיחפוץ בו, בין אם יהיו אלו יחידים שהמציאות דחקה אותם מתוך המערכת הפיננסית ובין אם יהיו אלו מוסדיים שלא רוצים להפסיד את האקשן, לביטקוין לא אכפת, הוא אדיש ולא יודע מי משתמש בו או מאיזה סיבה.
הוא פשוט שם, בלתי ניתן לעצירה, מחכה בענווה ליום שגם אתה תקנה, בין אם אתה לעצמך ובין אם מנהל ההשקעות שלך עבורך.
משברים לעולם לא נגמרים
עבור רבים משבר הקורונה מסמל עידן חדש בתולדות העידן הגלובלי-דיגיטלי. בין אם אכן מדובר בעידן חדש או המשך ההיסטוריה האנושית, משבר הקורונה היה קרקע פורייה לאי יציבות בינלאומית שכוללת סכסוכים, משברים ומלחמות באינספור חזיתות.
ניתן לומר שתחילת שנות העשרים של המאה ה-21 מאופיינת בסימן משבר עבור אזרחים במדינות רבות כמו ארגנטינה,ונצואלה, סרי לנקה, טורקיה ולבנון שחוו אינפלציה גבוהה ומצב כלכלי בלתי נסבל עד כדי מחסור במוצרים בסיסיים וקריסת מערכות במקרים מסוימים.
בנוסף, מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת אזרחים בסודן ובאתיופיה, קריסת הממשלה באפגניסטן, הפיכה צבאית במיאנמר, משבר פוליטי בקזחסטן ועימותים מתמשכים בניגריה הם רק חלק מהתמונה הגיאו פוליטית של השנים האחרונות.
ואכן, ההיסטוריה הקצרה של ביטקוין מוכיחה שבעתות משבר וחוסר יציבות במדינות ישנה עלייה בביקוש לביטקוין ובמודעות לעצם קיומו. ביטקוין הוא הרבה יותר מרק מטבע דיגיטלית ובמשבר אמיתי הוא יהפוך מהשקעה ספקולטיבית שמציע הגנה אמיתית מפני אינפלציה או משטר בעייתי במקרים רבים ומגוונים.
ולא רק עבור יחדים כפי שלמדנו אלא גם עבור מדינות במשבר, כמו רוסיה או איראן שעליהן הוטלו סנקציות כלכליות נרחבות, ובין אם נאהב את ובין אם לא ביטקוין עובד גם עבורן. ומכאן חשיבותו של ביטקוין כאלטרנטיבה בזמן משבר, לא נובעת רק מהחופש שהוא מציע, אלא גם מצורך אמיתי למצוא דרכים להגן ולהזיז רכוש בעידן דיגיטלי של חוסר ודאות מתמשך.
One thought on “כיצד יתנהג ביטקוין בעת משבר”
וואו. מרתק ביותר!